מקור שולחן ערוך, אבן העזר צ״ד
1 חיוב דירת אלמנה וכסותה ואם אמרה שיתנו לה מזונות בבית אביה. ובו ז סעיפים: כדרך שניזונת אלמנתו מנכסיו כך נותנין לה כסות וכלי תשמיש ומדור או יושבת במדור שהיתה בו בחיי בעלה: הגה ואינה משמשת בכל הבית עם היורשים רק נותנין לה מדור מיוחד לפי כבודה בבית הר"ן פ' נערה בשם הרשב"א והמ"מ פי"ח וי"א דיכולין ליתן לה מדור הראויה לה בבית אחר כן משמע במרדכי פ' הנושא ובפ' נערה שנתפתתה ואין האלמנה יכולה להשכיר מדור שלה לאחרים תשובת הרשב"א ובהר"ן פרק הנושא ומשתמשת בכרים ובכסתות ובעבדים שנשתמשה בה בחיי בעלה כשהיה בעלה במדינת הים בהר"ן פרק נערה:
2 נפל המדור אין היורשין חייבין לבנותו ואם אמרה הניחו לי ואני אבננו משלי אין שומעין לה וכן לא תחזק בדקו ולא תטחה אותו אלא תשב בו כמו שהוא או תצא:
3 ואם נפל אפי' בנאוהו יורשין אבדה זכותה ממנו:
4 יורשים שמכרו מדור אלמנה לא עשו כלום:
5 נפל הבית או שלא היה לבעלה בית אלא בשכר נותנין לה מדור לפי כבודה וכן מזונותיה וכסותה לפי כבודה ואם היה כבוד בעלה גדול נותנין לה לפי כבודו:
6 אלמנה שאמרה איני זזה מבית אבי פסקו לי מזונות ותנו לי שם יכולין היורשין לומר אם את אצלנו יש לך מזונות ואם לאו אין אנו נותנין לך אלא כפי ברכת הבית ואם היתה טוענת מפני שהיא ילדה והם ילדים נותנין לה מזונות המספיקין לה לבדה והיא בבית אביה וי"א שאין זה טענה אלא באשת אב שאינה אמם טור בשם הרמ"ה:
7 חייבים לפרוע בשבילה כסף גולגלתא ומס שעליה כדרך שפרע בעלה בשבילה אבל אין חייבים בפדיונה ולא ברפואתה שיש לה קצבה ולא בקבורתה:
פירוש באר היטב אבן העזר צ״ד
1 אלמנתו. כי כל הני מתנאי כתובה הם אפילו לא כתב לה. ואם תובעת כתובה או מוכרת הפסידה כל הני כמו דמפסדת מזונות. ובכלל כלי תשמיש איתא בש"ס משתמשת בכלי כסף ובכלי זהב כדרך שמשמשת בחיי בעלה:
2 אחר. היינו אם לא הניח אלא בית א' אפילו אם הוא בית גדול ויכולים ליתן לה דירה באותו בית. מ"מ רשות בידם ליתן לה דירה בבית אחר. ואם יש להם שני בתים נותנים לה מדור בבית השני ולא בבית שדר בו אביהם ח"מ ב"ש ותוס' ורא"ש ורשב"א ושאר פוסקים לא ס"ל כן. ב"ש:
3 הים. כלומר שודאי אלמנה אינה צריכה להתנהג בעבדים ובשפחות ובכלי כסף וזהב כדרך שהתנהגה כשהיתה אצל בעלה רק כמו שהיתה בחיי בעלה בלא בעלה דהיינו כשהיה בעלה במד"ה ואם בנות משפחתה אפילו אלמנות רגילים להשתמש בשתים ושלש שפחות או בכלי כסף וזהב נותנים לה לפי שאינה יורדת עמו רשב"א ח"מ ב"ש:
4 לבנותו. אלא נותנין לה דירה במקום אחר. ובכל הני כשאינה דרה אצלם מחויבים ליתן לה מזונות משלם אלא כשהעיכוב ממנה כמ"ש ס"ו אז נותנים לה כפי ברכת הבית:
5 בדקו וכו'. ובדיעבד אם שיפצה מה שעשתה עשוי עיין ח"מ ב"ש:
6 אלמנה. ואם האב נתן הדירה במתנת בריא לאחר מה שעשה עשוי אבל אם נתן במתנת ש"מ הוי כירושה והיא משתמשת במדור דדין הדירה כדין מזונות ח"מ וע' ב"ש:
7 מדור. בר"ן כתב דנותנים לה מעות לשכור דירה ועליה הטרחה לשכור הדירה:
8 הבית. לתוס' אין חילוק אלא לענין נר. נר לא' נר למאה ולענין מזונות אין חילוק. ולהרמב"ם אף לענין מזונות יש חילוק כמ"ש בפרק י"ח מה"א ה' שאכלו ביחד די להן בארבעה קבין וכשיאכל כל א' לבדו צריכים לכל א' קב א' ע"ש סי"ט ב"ש. וכל זה מאכילה ושתיה אבל במלבושים נותנין לה כדרך שהיו נותנין לה אם היתה יושבת עמהם הר"ם גלאנטי סימן קט"ז:
9 ילדים. ואם היא זקנה והם ילדים אין שומעין לה רשד"ם חא"ה סי' קס"ז. וכתב כנה"ג וה"ה נמי אם היא ילדה והם זקנים אין שומעין לה ע"ש: